ילדות והתעוררות
קנדלר נולד בשנת 1851 בג’ורג’יה, ארצות הברית. אח בכור מתוך 11 אחים. הוא גדל במהלך מלחמת האזרחים, תקופה קשה שהפכה את המשפחה לקשת יום, עד כדי כך שנאלצו להסתדר עם מצרכים בסיסיים בלבד.
בעודו ילד, קנדלר למד בבית הספר עד גיל 10, ולאחר מכן עזב את הלימודים בלית ברירה כדי לסייע לאביו בחווה.
כשהתבגר, הוריו של קנדלר הציעו לו להירשם ללימודים אקדמאיים, אך הוא העדיף לאפשר לאחיו הצעיר יותר, וורן, לזכות בפריבילגיה והשתוקק לחדור אל שוק העבודה. הוא התעניין בתחום הרפואי, אך ללא כסף לבית ספר לרפואה, הוא החליט להפוך לרוקח.
תוך כשנתיים, קנדלר עבד כמתמחה יחד עם שני רוקחים ולמד מהם הרבה על עולם הפרמקולוגיה. עם זאת, הוא הרוויח משכורות זעומות וכתוצאה מכך החליט לעזוב את עיר הולדתו לאטלנטה, ולנסות לאתר הזדמנויות כלכליות יותר.
בשנת 1873, עם פחות מ-2 דולר בכיסו (שווים 45 דולר כיום), הצליח למצוא עבודה אצל רוקח ידוע בעיר ובזכות מוסר העבודה שלו, קודם בסולם הדרגים במהרה. עם זאת, לאחר שרב עם הרוקח הראשי פוטר מיד והחליט שלעולם לא יעבוד כשכיר שוב. זו הייתה נקודת מפנה בהסתכלות של קנדלר על חייו.
מזל של מתחילים
קנדלר היה סובל ממיגרנות נוראיות והיה מוכן לנסות כל דבר כדי להרגיע אותן. במקרה, הוא ניסה תרופה שהומצאה על ידי רוקח מקומי באטלנטה, ג’ון סמית’ פמברטון, שלימים יוכתר ממציא המשקה הפופולרי ביותר בעולם.
פמברטון המציא תרופה בשם “קוקה קולה”, שמטרתה הייתה להקל על כאבי ראש העשויה מעלי קוקה ואגוזי קקאו. הוא מכר את המשקה ב-5 סנט לכוס בבית המרקחת שלו, והיה מכין את המשקה בחצרו האחורית.
ברגע שקנדלר ניסה את המשקה, הוא התמכר לטעם המתוק והמשכר. למרות כל הסיכונים, קנדלר החליט למכור את כל הרכוש שלו (לרבות התרופות וציוד הרוקחות שלו), ללוות כל דולר שיכל ולאגור כמה שיותר כספים, במטרה להשקיע ב”תרופה” של פמברטון. הוא הצליח להשקיע כמעט 50,000 דולר במיזם, יותר ממיליון דולר בהשוואה לשיעור האינפלציה של היום.
השקעה שהחלה ב-500 דולר בלבד, הביאה את קנדלר להפוך למנכ”ל קוקה קולה תוך שלוש שנים בלבד, על ידי השקעה של 2,300 דולר בלבד לרכישת הנוסחה של קוקה קולה מפמברטון. הוא השתמש בשארית כספו במטרה לייצר ולשווק את המוצר שלו. בתאריך ה-29 בינואר 1892, באטלנטה, ג’ורג’יה, חברת קוקה קולה נולדה.
התפתחות כאיש עסקים וראש עיר יוצא דופן
לאחר שקוקה קולה נולדה כחברה, קנדלר שינה מעט את מתכונו של פמברטון והוסיף קפאין, מים מוגזים וסוכר למתכון.
כשנה לאחר ייסוד החברה, קוקה קולה כבר הונפקה לבורסה וקנדלר החל לחלק דיבידנדים למשקיעים. כשלוש שנים לאחר פתיחתה בלבד, משקה הקוקה קולה היה נפוץ בכל רחבי ארצות הברית. בהמשך, קנדלר הוסיף להפיץ את המשקה ברחבי יבשת אמריקה. המשקה הגיע לקובה בשנת 1899, לאירופה בשנת 1901, ושווק כמשקה התורם אנרגיה לגוף, הקלה מנטאלית ומסייע לרפא כאבי ראש.
בשנת 1903, קנדלר החליט להסיר את מרכיב הקוקאין ממשקה הקולה, ולכן ניקה מעלי הקוקה את מרכיב הקוקאין לפני שערבב את המשקה, ומכר את תוצר אבקת הקוקאין לחברות תרופות. הוא החל להתפרש לשווקים חדשים כמו עולם הנדל”ן והחל לבנות מבני משרדים ענקיים ברחבי ארצות הברית, לרבות בניו יורק ואטלנטה.
לקנדלר הייתה אהבה גדולה לאטלנטה ולעולם הפוליטיקה, ובשנת 1917 אף קנדלר נבחר לראש העיר של אטלנטה. הוא ידוע בעבודה המרשימה שעשה במהלך כהונתו: הוא איזן את המצב הכלכלי בעיר על ידי התאמת התקציב שלה והחל בתהליך הבנייה המחודשת של העיר, לאחר שריפה גדולה שאירעה באותה שנה. הוא השקיע ממיטב כספו האישי במטרה לפתח את מערכות הביוב והמים בעיר, במטרה לספק תשתית לפיתוח עיר מודרנית. בנוסף, הוא תרם הרבה כספים לבית החולים הקרוי על שמו בעיר ולאוניברסיטאות ברחבי ג’ורג’יה. בתום כהונתו, העיר אטלנטה הייתה בעלת נוף שונה לחלוטין.
בשנת 1926, קנדלר קיבל שבץ שמעולם לא התאושש ממנו. הוא נפטר כשלוש שנים לאחר מכן, באטלנטה. הוא העביר את מיטב המניות והאחריות שלו על חברת קוקה קולה לילדיו, וידוע מאז ועד היום כאחד מאנשי העסקים החזקים והפילנתרופים התורמים ביותר בעולם.